מיתוג לעורכי דין

כללי אתיקה של עורכי דין

בשונה מבעלי עסקים במשק אשר לא חלה לגביהם הגבלה בגין פרסום עסקם ומשלח ידם, כל אימת שעסקינן בעורכי דין, אזי הם כפופים להגבלות ומגבלות של כללי האתיקה המקצועית אשר בתכליתם הוא לשמור על רמתם המקצועית והתנהגותם של עורכי דין, תוך הקפדה קלה כבחמורה על תדמית המקצוע וטהרו בעיני הציבור ומניעת שיבושים בתפקוד התקין שבמקצוע. אפוא, לשיטתה של הלשכה, כל אימת שעו"ד לא יתנהג כפי שמצופה ממנו, אזי האמון של הציבור בעורכי הדין עשוי להיפגע תדמיתית.


דה פקטו, אתיקה מקצועית של עורכי דין כוללת שני מובנים: הראשון הוא אתיקה צרה אשר קובעת הגבלות ומגבלות נורמטיביות על התנהגותיהם של עו"ד באמצעות חקיקה כגון: חוק לשכת עו"ד, תשכ"א-1961, וכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986. בנוסף לאתיקה הצרה, יש אתיקה רחבה אשר טומנת באמתחתה את האתיקה הצרה שהיא סטטוטורית, וגם תפיסות מוסריות שונות אשר מבוססות על כללים חברתיים והתנהגות ערכית אשר מוסיפה על החובה החקיקתית של עו"ד. לדוגמא, הוראת סעיף 23 לכללי לשכת עו"ד קובעת ששומה על עורך דין להתנהג לצד שכנגד בדרך ארץ, בנוסף לסעיף, האתיקה הרחבה תרחיב את המושג "דרך ארץ" תוך התבססות על מוסר וכללי קוד והתנהגות של החברה.


לדוגמא בעניין יורם שפטל שם עלתה הסוגיה האם יש סמכות למוסדות המשמעתיים של הלשכה להעמיד לדין עו"ד בשל אמירות שאמר כלפי פלוני אלמוני ללא שיכות למקצועו. בית המשפט קבע שיש סמכות ללשכה להעמיד עו"ד בשל התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, וזאת באמצעות הוראת סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, אשר קובעת ש "כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין" תהווה עבירת משמעת. הואיל והסעיף אינו מחייב זיקה בין ההתנהגות הנידונה לבין העיסוק במקצוע בעריכת דין, אזי ניתן להעמיד עו"ד בשל התנהגות שלא כדבעי.


לאור זאת עולה הסוגיה,

האם עורך דין ראשי לפרסם את עיסוקו ומשלח ידו ברשתות החברתיות כגון פייסבוק?

בגיליון אתיקה מקצועית 66 עלתה סוגיות כללי הפרסומת של עורכי דין ברחבי הרשת, כאשר הכלל היסודי קובע שחל איסור לפרסם פרסומת של עורך דין אשר מטעה את הציבור או שפוגעת בכבוד המקצוע. יחד עם זאת, נקבע שניתן לפרסם ברשתות החברתיות וזאת למעט במקומות שבהם עשוי לעלות תוכן לא הולם כגון: פורנוגרפיה, אלימות, אתרים שמיועדים לקטינים או ביישומונים אשר יש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע.

אם עסקינן בפרסום ומיתוג של עורכי דין, האם עורך דין יכול לעצב לפי ראות עיניו את כרטיס הביקור ונייר המכתבים שלו? ובכלל האם עורך דין יכול להפוך למותג?

רבים המקרים שבהם עלתה עלתה סוגיית פרסומם של נייר מכתבים כרטיס ביקור כדבר פרסומת. נקבע שנייר מכתבים, וכרטיס ביקור או וכל נייר אחר אשר יוצא מהמשרד הוא אמצעי פרסומת מותר, יחד עם זאת, חלות עליהם מגבלות של הלשכה.


לדוגמא חל איסור על כרטיס ביקור מגנטי של עורך דין כדבר פרסומות הואיל והדבר מהווה זילות ולא מכבד את בעליו. חל איסור על עורך הדין לעשות שימוש בלוגו של לשכת עורכי הדין על כרטיס הביקור שלו או על נייר המכתבים שלו. חל איסור להוסיף לכרטיס ביקור לוגו או איור יחד עם זאת ניתן לשות שימוש באותיות ובצבעים שונים בכרטיס הביקור. חל איסור על עורך דין לאחד באותו כרטיס ביקור מקצוע משני או ראשי שלו, לדוגמא אם אותו עורך דין הוא גם רו"ח, אזי חל איסור לפרסם על כרטיס הביקור מצד אחד את היותו עורך דין, ומצד השני של הכרטיס את היותו רו"ח. ניתן להוסיף בכרטיס הביקור את הקוד QR ורק בתנאי שהקוד מצפין בתוכו טקסט אשר מותר לפרסום על ידי הלשכה.


כפי שאנו רואים, הפרדיגמה של לשכת עורכי הדין הוא לשמר על כבוד המקצוע וליתן הגבלות ביחס לפרסום שמותר לעורכי דין. למרות הקושי וההגבלות אשר עורכי הדין נאלצים להתמודד עמהם, עדיין ניתן למתג עורכי דין ולהפוך אותם למותג בתחום התמחותם.


עם השנים למדתי כיצד ניתן למתג ולעצב כרטיסי ביקור וניירות עבודה של עורכי דין, וזאת בהתאם להגבלות הלשכה, ובאותה נשימה להקנות יוקרתיות, מקצועיות בנראות הוויזואלית של ניירות המכתבים אשר באמתחתם.


אז אם אתם מעוניינים למתג את עצמכם, ולשדר מקצועיות ורצינות, אתם מוזמנים לדבר אתי


לשיחת ייעוץ התקשרו: 054-7703810

ניתן גם לשלוח ווצאפ

api.whatsapp.com/send?phone=972547703810&text=#

ריקי כהן זליג | מעצבת גרפית

מיתוג עסקי | עיצוב גרפי | בניית אתרים




#מיתוגלעורכידין#מעיצובלוגולעורכידין#לוגולעורךדין#עיצובברושור#מיתוגגרפי#מיתוגלעורךדין#

6 צפיות
Riki new logo 2020.png